היבטי מיסוי רילוקיישן

מדינת ישראל מכירה במעבר דירה של תושביה לכדי מדינה אחרת. ביכולתם של אותם תושבים שעושים רילוקיישן לשמור על מעמד התושבות שלהם או לנתק את התושבות שלהם ולהעביר אותה למדינה החדשה. לכל פעולה יש השלכות והטבות אחרות, בכתבה זו נסקור זאת קמעא.

 

מה המשמעות של רילוקיישן מבחינת מס הכנסה?

ראשית כל נפתח ונאמר כי גם כשמבצעים רילוקיישן, דהיינו מעבירים את מרכז החיים למדינה אחרת – אין זה מנתק באופן אוטומטי את התושבות הישראלית. כלומר, גם אדם שהעביר את מרכז החיים שלו עדיין נחשב כתושב ישראל אלא אם כן החליט אחרת. אי לכך ובהתאם לזאת, אותו אדם עדיין עובד עם חוקי המס התקפים במדינה. חוקי המס המדוברים הינם חוקים "מעורבים", כלומר אלו שחלים על תושבי המדינה לא משנה היכן הם נמצאים בעולם (למעט סייגים מסוימים). המשמעות הפשוטה היא שכל הכנסה שאדם הנחשב בעיני מדינת ישראל, כתושב ישראלי, למעשה חייבת בדיווח למס הכנסה. כן, כולל הכנסותיו מחו"ל.

האם זה אומר שצריך לשלם מס הן למדינת המוצא בחו"ל, והן למדינת ישראל? לא, אין כך הדבר. וזאת כי מדינת ישראל מקזזת את המיסים שהיא גובה מתוך המס "הזר" שכבר נגבה. כלומר, אם אדם הכניס 10,000 ₪ בחודש, ומתוך חישוב שיעור המס עלה כי מתבקש שישלם 500 ₪ למס הכנסה הרי שהמס יכול להיות מקוזז, במס ששילם קודם כל למדינה "הזרה". מה זה אומר?

 

הבה נמציא סיטואציה ובה שמוליק מרוויח 10,000 ₪ ואכן מתבקש לשלם 500 ₪ למס הכנסה, אף על פי ששמוליק לא חי בארץ. מנגד, שמוליק מתבקש לשלם 600 ₪ למדינה בה הוא מתגורר, לצורכי מס. נגיד שמדובר על ארצות הברית. האם שמוליק ישלם את מלוא הסכום, וישלח 500 ₪ למדינת ישראל כמו גם 600 ₪ לרשות המס של ארה"ב? ובכן, לא. שכן אם שמוליק שילם 600 ₪, הרי שמדינת ישראל (בהתאם לתנאים ולסייגים) "תתקזז איתו" ותקזז את הסכום שהיא תכננה לגבות מהכנסתו. במקרה זה שמוליק לא ישלם דבר למדינת ישראל. וזו השיטה למעשה למנוע החלת מס כפול על תושבי ישראל שמרכז החיים שלהם נמצא במדינה אחרת.

 

איך מחשבים מס במדינת ישראל?

תושב ישראל שיש לו מרכז חיים מחוץ לארץ עדיין מתבקש לדווח על הכנסתו ולשלם מס. חישוב שיעור המס תלוי במדרגות המס שאליהן צמחה הכנסתו והחלה של תנאים מקלים כמו נקודות זיכוי ופטורים שונים מניכוי מס. בישראל נהוג להחיל את השיטה הפרוגרסיבית על ההכנסות, המאפשרת להכנסות ברוטו גבוהות יותר להעניק הכנסות נטו גבוהות יותר. לדוגמה, אם שמוליק מרוויח עד 6,290 ₪ (נכון לשנת 2021), הוא ישלם לכאורה רק 10% מיסים. באם הוא מרוויח מ-6,291 ₪ עד 9,030 ₪ לחודש, הוא ישלם דווקא 14%. 

עקב כך שמדובר בשיטה הפרוגרסיבית, שמוליק לא ישלם 14% על ההכנסה כולה, אלא רק על השכבה הראשונה (6,290 ₪). כך שלכאורה הוא יכול לשלם 629 ₪ על שכבת המס "הראשונה", ורק עוד 383.46 ₪ באם הוא מכסה את כל מדרגת המס השנייה. (6,291 ₪ עד 9,030 ₪.) וזה רק החלק הראשון של החישוב. שכן אם מחילים נקודות זיכוי, הסכום יכול להמשיך ולרדת. לכל תושב מדינת ישראל יש נקודות זיכוי שהן כמו ברירת מחדל. כלומר, נקודות שהוא מקבל באופן אוטומטי. מעבר לכך הוא יכול לצבור נקודות זכות עבור כל סעיף סוציאלי. לדוגמה, יישובים במקום מסוים או מצב משפחתי מסוים. כל נקודת זיכוי יכולה לקזז עוד סכום מסוים מחישובי המס.

אם נרצה לסכם זאת בקצרה, במדינת ישראל יש מס פרוגרסיבי, שאפשר לקזז מולו נקודות זיכוי, ובמקרה שלנו גם סכומי כסף ששולמו כבר במסגרת "מס זר". כלומר, אם שמוליק היה צריך לשלם 1,029 ₪ על הכנסה של 9,030 ₪ ויש לו 2 נקודות זיכוי (שכל אחת מהן שווה לצורך הדוגמה 217 ₪), הרי שהוא ישלם 578.46 ₪ במס למדינת ישראל. באם יש לו מסים "זרים" שהוא כבר משלם על סך 200 ₪, המס למדינת ישראל יעמוד על 378.46 ₪. כך שאם שמוליק עושה רילוקיישן ומדווח על הכנסה של 9,030 ₪, ייתכן שזה המס שהיה משלם במקרה זה.

 

אלמנט נוסף למשוואת המס – ניכוי הוצאות "מוכרות" על שהייה בחו"ל

הבה נכניס למשוואה אלמנט נוסף – ניכוי הוצאות. למי שגר בחו"ל, במקרים מסוימים יש אפשרות לדווח על הוצאות הרשומות ומאושרות בתקנות כסוג של "הוצאות מוכרות" (על שהייה בחו"ל). אפשר לכלול ביניהן אלו הקשורות לחינוך, דיור, טיפולים רפואיים וכיוצא בזה. באם שמוליק מדווח על הוצאות של 2,000 ₪ בכל הקשור לנושאים האלה, ואלו מתקזזים מהסכום שרצה לשלם למס הכנסה (על סך 378.46 ₪) – המשמעות היא שהוא לא ישלם מס הכנסה.

 

מיצוי זכויות המס – תמיכה של רואה חשבון מומחה מיסוי בינלאומי

כך שלתושב ישראל שעשה רילוקשיין יש אפשרות "לשחק" עם המיסים כדי להקטין את חבות המס ולמצות את זכויותיו בחוק. למעשה, זה השירות שניתן על ידי רואה חשבון מומחה מיסוי בינלאומי . מיצוי הזכויות בדיני מס בינלאומיים. אלא, שזו לא האפשרות היחידה. ניתן לנתק לחלוטין את האפשרות לדווח למס הכנסה על הכנסות, באם מנתקים את התושבות הישראלית.

אלא שאם עושים זאת, ייתכן שיופעל "מס יציאה". המס חל במקרים שתושב ישראל מבקש לנתק את התושבות הישראלית שלו ולהעביר נכסים "ישראליים" (אם כי הם לא בגבול ישראל), ולעשות להם רילוקיישן למרכז החיים החדש שבמדינה החדשה. היתרון בכך הוא שלא תהיה חבות דיווח עבור הכנסותיו מנכס זה. שכן הנכס גם לא נמצא בישראל והאדם לא מחזיק בתושבות ישראלית.

אם כי מס היציאה אכן יכול לדרוש מיסוי מסוים על הרווח שהניב הנכס טרם מועד ניתק התושבות ממדינת ישראל. רואה חשבון מומחה מיסוי בינלאומי יכול להניח את הדעת ולהביא ליישובה בנושא זה כמו גם לתמוך במיצוי זכויות המס בהיבט זה. יתרה מכך, רואה חשבון יכול להמליץ באם כדאי לשמר תושבות ישראלית ולדווח על הכנסות "מוכרות" לשהייה בחו"ל, או לנתק תושבות. כלומר, אילו מהאפשרויות עדיפה מבחינת מיסוי.